Избранное из Йога-Сутры (иврит)

קורס מורים ליוגה 2013
מתורגם מתוך : T.K.V. Desikachar 1995, The Heart of Yoga, Inner Traditions International, Rochester, Vermont. ©

פרק 1 – מיקוד התודעה (סַמָאדְהִי)
1.1
כעת נפתח בהוראה הנכונה של היוגה.
1.2
יוגה היא היכולת למקד את ההכרה באופן בלעדי באובייקט כלשהו, ולשמור על מיקוד זה ללא הפרעה.
1.3
אז ניתן להבין את האובייקט לחלוטין ובאופן נכון.
1.4
(אחרת) במקום הבנת האובייקט, נמצא את תפישת ההכרה לגביו או חוסר הבנה מוחלט.
1.5
להכרה ישנן חמש פעילויות. כל אחת מהן יכולה להיות מועילה או מזיקה.
1.6
חמשת הפעילויות הן: הבנה, הבנה מוטעית, דמיון, שינה עמוקה וזיכרון.
1.7
הבנה מבוססת על תפישה ישירה של האובייקט, היסק או פניה לסמכות מהימנה.
1.8
הבנה מוטעית הינה הבנה אשר נתפשת כנכונה, עד אשר בתנאים נוחים יותר נחשף הטבע האמיתי של האובייקט.
1.9
דמיון הוא תפישה של אובייקט המבוססת על מילים וביטויים בלבד, על אף שהאובייקט עצמו אינו בנמצא.
1.10
שינה עמוקה קורית כאשר כבדות אופפת את התודעה ולא קיימות בה פעילויות אחרות.
1.11
זיכרון הוא שימור מנטלי של חוויה מודעת.
1.12
ניתן להגיע למצב היוגה דרך תרגול ופרישות.

פרק 2 – תרגול (סָאדְהַנַה)
2.29
שמונת מרכיבי היוגה הינם:
1. יַמַה – גישתנו כלפי הסובב אותנו
2. נִיַמַה – גישתנו כלפי עצמנו
3. אָסַנַה – תרגול תנוחות פיזיות
4. פְּרָאנָּאיָאמַה – תרגול תרגילי נשימה
5. פְּרַתְיָאהָארַה – שליטה בחושים
6. דְהָארָנָּא – היכולת לכוון את ההכרה
7. דְהְיָאנַה – היכולת לפתח יחסי גומלין עם מה שאנו מנסים להבין
8. סַמָאדְהִי – אינטגרציה שלמה עם האובייקט שיש להבינו

2.30
היַמַה הינן:
1. אַהִימְּסָא – התחשבות בכול ישויות החיים, במיוחד התמימות, אלו שבקשיים ואלו במצב פחות טוב מאיתנו
2. סַתְיַה – מתן אינפורמציה נכונה בדיבור, כתיבה, מחוות ומעשים
3. אַסְתֵיַה – אי חמדנות או היכולת להמנע מהשתוקקות למשהו שלא שייך לנו
4. בְּרַהְמַצַ'רְיַה – מתינות בכל פעולותינו
5. אַפַּרִיגְרַהַה – אי חמדנות או היכולת לקבל רק את מה שהולם

2.31
כאשר אנו מאמצים גישות אלו לסביבתנו ללא פשרות, מבלי להתחשב במצבנו החברתי, תרבותי, אינטלקטואלי או הפרטי הן מתקרבות למצב בלתי הפיך.
2.32
הנִיַמַה הינן:
1. שַוֹצַ'ה – ניקיון, או שמירה על גופנו וסביבתנו נקיים ומסודרים
2. סַנְתוֹשַה – סיפוק, או היכולת לחיות בשלווה עם מה שיש לנו ומה שאין לנו
3. תַפַּס – הסרת חוסר טוהר מהמערכת הפיזית והמנטלית שלנו בעזרת הרגלי חיים נכונים של שינה, תרגול, הזנה, עבודה ומנוחה
4. סְוַדְהְיַיַה – לימוד והיכולת לבחון ולהעריך את התקדמותנו
5. אִישְוַרַה-פְּרַנִידְהָאנַה – מתן כבוד לאינטליגנציה גבוהה יותר, וקבלה של מוגבלותנו ביחס לאל יודע- הכל
2.33
כאשר בוחן האדם גישות אלו, התבוננות פנימית אל תוצאות אפשריות לגישות אחרות עשויה לעזור.
2.34
ניתן למשל לעצור את הרצון לפעול באופן פוגעני או לעודד או להסכים עם התנהגות פוגענית כאשר חושבים על התוצאות ההרסניות. לעיתים קרובות מעשינו הינם תוצאה של אינסטינקטים נמוכים כמו כעס, חמדנות או שיפוט בלתי הגיוני. בין אם פעולות אלו הינן רבות השפעה או פחותות השפעה, הגות באווירה מתאימה יכולה לעצור את רצוננו לפעול באופן זה.
2.35
ככל שאדם מתחשב יותר הוא מעורר רגשות ידידותיים בקרב סביבתו.
2.36
מי שמראה דרגה גבוהה של יושר לא יכשל בפעולותיו.
2.37
אדם מהימן, שאינו חומד את שייך לאחר, זוכה באופן טבעי לאמון הכל, והכל חולקים איתו כל דבר, גם אם הוא יקר ערך.
2.38
מתינות מביאה לחיוניות הרבה ביותר.
2.39
אדם שאינו חמדן הוא בטוח. יש לו זמן לחשוב לעומק. הבנתו את עצמו מושלמת.
2.40
כאשר מפתחים נקיון, מתגלה ההבדל בין מה שזקוק לתיחזוק תמידי, לבין מה שטהור לעד. מה שנרקב הוא חיצוני. מה שאינו, נמצא עמוק בתוכנו.
2.41
בנוסף על כך, אדם הופך למסוגל להגות בטבע העמוק ביותר של עצמו ובמקור התפישה, מבלי שחושיו מפריעים לו, ומבלי חוסר הבנה הנובע ממעשיו בעבר.
2.42
סיפוק מביא לשמחה שלמה.
2.43
הסרת חוסר הטוהר גורמת לגוף לתפקד בצורה יעילה יותר.
2.44
לימוד, בדרגה הגבוהה ביותר שלו, מקרב את האדם לכוחות העליונים המקדמים את ההבנה של המורכב ביותר.
2.45
מתן כבוד לאל מביא ליכולת להבין לחלוטין כל אובייקט.
2.46
יש לבצע את האָסַנַה באופן עירני ורפוי בעת ובעונה אחת.
2.47
ניתן להגיע לתכונות אלו בביצוע האָסַנַה מתוך התבוננות והכרה בתגובות הגוף והנשימה בתנוחות השונות המרכיבות את תרגול האָסַנַה. כאשר מודעים לתגובות אלו, ניתן בהדרגה לשלוט בהן.
2.48
כאשר עוקבים אחר עקרונות אלו באופן נכון, תרגול האָסַנַה יעזור לאדם לשאת ואף להקטין את ההשפעות החיצוניות על גופו כמו גיל, אקלים, תזונה ועבודה.
2.49
פְּרָאנָּאיָאמַה הינה ויסות מודע ורצוני של הנשימה, המחליף תבניות בלתי מודעות של הנשימה. דבר זה אפשרי רק לאחר שליטה סבירה בתרגול האָסַנַה.
2.50
היא כוללת ויסות של הנשיפה, השאיפה ועצירת הנשימה. ויסות שלושת תהליכים אלו מתבצע באמצעות הסדרת אורכם, ושמירה על הסדר זה למשך זמן, כמו גם הכוונת ההכרה לתהליך. על מרכיבים אלו של הנשימה להיות ארוכים ואחידים.
2.51
במצב זה מרוממת הנשימה את ההכרה.
2.52
תרגול מסודר של פְּרָאנָּאיָאמַה מפחית את המכשולים לתפישה בהירה.
2.53
ואז ההכרה מוכנה לתהליך הפניתה אל מטרה נבחרת.
2.54
כינוס החושים (פְּרַתְיָאהָארַה) קורה כאשר ההכרה מסוגלת להשאר בכיוון נבחר, והחושים מתעלמים מהאובייקטים השונים סביבם ועוקבים בנאמנות אחר הוראותיה.
2.55
במצב זה החושים הינם תחת שליטה.

פרק 3 – כוחות מיסטיים (וִיבְּהוּטִי)
3.1
דְהָארָנָּא, או היכולת לכוון את ההכרה מושגת כאשר ניתן לכוון אותה אל אובייקט נבחר על אף אובייקטים פוטנציאלים רבים אחרים בהישג ידו של האדם.
3.2
אז (במצב הדְהְיָאנַה) הפעילויות המנטליות הופכות לזרם בלתי פוסק אל עבר האובייקט בלבד.
3.3
במהרה האדם כה מעורב עם האובייקט עד כי לא קיים דבר מלבד תפישתו, כמו איבד האדם את זהותו. זהו המצב של אינטגרציה מושלמת עם אובייקט ההבנה (סַמָאדְהִי).
3.4
סַמְּיַמַה קורית כאשר שלושת תהליכים אלו מופנים באופן בלעדי ובלתי פוסק אל אותו אובייקט.